נשאלתי לא מזמן מה היא הדרך הנכונה, לגדל ילדים בעולם החדש, בו המקצוע היעודי המבוקש
שהרחיב והפך את השילוש הקדוש – רופא, עורך דין וטייס לריבוע, נקרא ״יזם״.

הרשו לי להניח לצורך הנוסחה, שאחד מכל שני הורים, עורך דין במקצועו. הרי שאז, ניתנת האפשרות
כמעט לכל ילד לשחק בכל אחד משלושת המקצועות כבר מינקותו. טייס ורופא כי אלו מקצועות שהם
נחשפים אליהם בספרים ובמדיה ועורך דין, כי הם מחקים את הוריהם. נשאלת השאלה – מה הערך
המוסף שמביאה עימה ההילה סביב מקצוע שאינו מבטיח פרנסה, כבוד ותהילה? הרי שיזם הוא אדם
החותר להגיע אל היעד הנכסף ומעצם ההגדרה, אינו יכול להיחשב לבעל מקצוע.

ובכל זאת, מה התשובה לשאלה? מדוע אם כך, הולך עולם היזמות והופך במהירות ליעד נכסף נוסף
במנעד העיסוקים שאנו מאחלים לילדינו? יש שיגידו – החזון, החלום, יש שימצאו בו אפשרות הגשמה
לאותו חזון בכך שהוא בר השגה, היום יותר מתמיד ויש שיקבעו כי זה הוא החופש ליצור.

בשונה משלושת המקצועות הקנוניים שהזכרתי בהתחלה, המייצגים את משאת נפשו של ההורה
הממוצע, יזם נולד יזם. כולנו נולדנו יזמים. אין זה ידע נרכש, אלא תכונה מולדת, טבעית ותמימה; ילדים
ממציאים, ילדים בונים מבנים, בונים מכשירים, יוצרים פתרונות, חושבים בדרכים שאינן קונבנציונליות,
הם ייחודיים ומתלהבים מכל פיסת אינפורמציה שלנו, המבוגרים, נראית ברורה מאליה. חוקים אינם
חלים עליהם, הם סקרנים, יצירתיים, גומעים כמויות של מידע ולומדים במהירות עצומה. הם טועים המון
ומיישמים בהתרגשות. זהו ארגז כלים שכל יזם היה רוצה באמתחתו. חברו את אלו עם הרצון המובנה
הקיים בנו בגיל ההתבגרות – הרצון לכבוש ולשנות את העולם שחלקינו חווים עד שלהי שנות העשרים
לחיינו, והרי לכם חלום מתוק על עתיד ורוד צבוע כסף.

בשונה כמעט מכל מקצוע אחר שיש לרכוש מיומנויות שונות בכדי לממש אותו, כאן, כל שנותר הוא
להישמר מפני דיכוי הייצר. חשוב לתמוך בו. ללבות אותו. לפתח את המיומנויות התבועות בנו מלחתכילה
כברירת מחדל.
אילו חיינו בתקופת המהפכה הקודמת, היא המהפכה התעשייתית, סביר להניח שלא היה ביכלתינו לסייע
ולתת לילדינו את הכלים בזכותם יוכלו לנהל מפעלי טקסטיל או להפוך למהנדסים שייצרו את המכונות
עצמן.
כיום, המצב שונה. הכלים עומדים לרשותנו ולרשות ילדינו. הם נמצאים בהישג יד והם קלים לשימוש
ונגישים מתמיד. וכמובן – הם מתאימים לעידן הנוכחי ומובילים את הנוהג בהם אל היעד והוא אפשרי ובר
השגה בהחלט. בעידן ההוא, המכונות שלטו. היום זו התוכנה.

כמו רוב ההורים שאני מכיר, גם אני לא התקנתי במכשיר הטלפון הסלולרי שלי משחקים לילדי הקטנים.
זה בהחלט הפחית מהסיכוי שהם יביעו עניין בצעצוע המרושע שעתיד להרוס את חייהם, לגרום להם
להתמכר ולטמא את נפשם הטהורה.
אבל – די מהר הבנתי את האפשרות הגלומה בו ואת היכולת לתעל את החסרונות שיחסתי לו, לכדי
יתרונות ברורים בעלי ערך רב.

היום מותקנים על המכשיר הקטן משחקים רבים והצורך של ילדי לחקות אותי ולהחזיק את המכשיר
בידיהם, כפי שאני עושה, מסב לי אושר וביטחון. כל האפליקציות והמשחקים המותקנים עליו, נמצאים
שם לצרכי לימוד, השכלה, אימון והקניית כלים שונים להתמודדות עם בעיות שונות. וכל זאת, כמעט
תמיד, במסווה מושלם של משחק. הפכתי לחוקר. אני מסנן את המשחקים על פי הכישורים שהם
מפתחים, על פי איכותם וטיב העברת הידע שהם מסוגלים בו. ובעיקר על פי יכולת ההסוואה שלהם.
הסוואה של מערכת קוגניטיבית מפתחת במסווה משחקי – ככל שניתן.

אני מוצא שמשחקי מחשב המאפשרים לילד ללמוד להתנהל מול טבלה למשל, אינם בעלי ערך, ואילו
משום שניתן להעביר חומר שכזה בעזרת לוח וגיר. אין צורך לבזבז את הזמן בבהייה במסך לשם למידה
מסוג זה. למשחקים שאני מחפש יש ערך נוסף הקיים במחשב בלבד (או בטלפון הנייד.) כמו כן, אני
ממעיט בהתקנת משחקים שיש בהם אלמנט של מזל. נכון, מזל הוא חלק מהחיים וצריך לדעת לתמרן
ולהתמודד איתו, אבל יש כל כך הרבה מיומנויות שכדאי לשלוט בהן עוד קודם לכן, כך שאני משאיר למזל
להתנהג כפי שהוא ולהופיע באופן אקראי בעתיד. טאקי וטטריס הם משחקים בעלי ערך ברור, אך לא
עליהם אכתוב פה.

אני מניח שאחוז קטן מבין קוראי שורות אלו, מכיר מושגים כמו ״פונקציה״, ״רקורסיה״, ״לולאות״ ו-
״פקודות״. גם ילדי אינם מכירים אותם בשמם, אך הם בהחלט משתמשים בהם. אלו מושגים מעולם
התכנות. מעולם כתיבת הקוד בעזרתו ניתן לפתח תוכנות, אפליקציות ואתרים. בהחלט יעד שיזם היי-טק
היה רוצה לנכס לעצמו. בזכות המשחקים הללו, הם לומדים את האופי וה-״התנהגות״ של שפות התכנות
וכל שישאר להם הוא לקשר בין המושגים שציינתי לבין מימוש הידע שרכשו באם יצטרכו לו.

ביתי הקטנה יודעת אלגברה. כשהייתה בת שלוש, הגשתי לפניה משחק בו היא נדרשה להשמיד מקקים
וחרקים מגעילים והדבר הסב לשנינו עונג. לה מעצם ההנאה שבמשחק, ולי מעצם העובדה שמקק לבן
ייצג פלוס, מקק שחור ייצג מינוס, יהלומים ייצגו איקס והמשוואה הפכה ברורה ומוחשית; משחקים =
הדרך הנכונה ליצירת צורך שיוביל ללמידה מרצון. כשמלאו לה שלוש וחצי היא ידעה אלגברה על בוריה
ומבלי שהייתה מודעת לכך כמובן. גם כאן, כל שיוותר לה בבוא העת ואם תרצה בכך, הוא להחליף את
הסימנים, ממקקים ויהלומים למספרים ונעלמים. וזה יהיה לא יותר ממשחק ילדים עבורה.

מצאתי משחקים שמלמדים חשבון, תכנות, אלגברה, קריאה, כתיבה, עברית, אנגלית, צרפתית, סינית,
משחקים ליצירת משחקים, משחקים אינטראקטיביים שהופכים חוויה פיזית למאתגרת כמו טיול במוזיאון
או משחק הרפתקאות, ואפליקציות שנותנות ערך רב למשחקים בהן.

אני מעלה ומעדכן בקביעות את אוסף המשחקים והאפליקציות הפרטי (/ציבורי) שלי בקבוצת מפגשי
החינוך הביתי שלנו, באופן כזה שכולם יוכלו ליהנות מהמידע וכמובן לתרום בעצמם:

https://m.facebook.com/groups/214946912188183

עתה, אם נשווה בין המהפכה התעשייתית ובין המהפכה הטכנולוגית העכשווית ונשתמש בדוגמת
המכונה – באם רצינו לבנות אחת, היה עלינו להשיג גלגלי שיניים, שרשראות, משטחי מתכת בצורות
ובגדלים שונים והמשימה הייתה קשה ולרוב האנשים, בלתי אפשרית. כיום, בעידן הטכנולוגי, נוכל כבר
מגיל צעיר מאד לבנות וליצור בטכנולוגיות הנגישות ולראות איך המכונה הוירטואלית שלנו קורמת עור
וגידים.

אם בצורתה האפליקטיבית, אם כאתר המממש רעיון יצירתי שעלה במוחינו ואם כמוצר טכנולוגי המבוסס
ארדואינו שמשלים את הצד הוירטואלי בצורה פיזית ומקדם אותנו צעד נוסף לקראת היעד.

האפשרויות נפרשות לרגלי ילדינו, היום יותר מתמיד, כבר מן הגילאים הצעירים ביותר. והן הופכות
לשפה שניה עבורם, והן רק עוד כלי בדרך אל עתיד עשיר באפשרויות שבאפשרותינו לפרוס בפניהם.

לסיום, הנה כמה מן הספרים המומלצים בעשות האחרון שיקנו לכם בסיס איתן, בעזרתו תוכלו להעניק
תשובות מבוססות לילדיכם בבוא העת. הספרים באנגלית והם מתאימים הן להורים והן לילדים.
לין סטרטאפ (הגישה המודרנית והיעילה לבניית מיזם): https://amzn.to/2tJwaEV
להתחיל את המיזם שלך, לילדים: https://amzn.to/2tF0SQc
יזמות – בהחלט לא לגברים בלבד: https://amzn.to/2tCTZ1K

בהצלחה במיזם!